מימוש נכסים בחדלות פירעון : אתגר דירות המגורים

חדלות פירעון הוא הליך משפטי מורכב בו החייבים מצהירים כי אין ביכולתם לשלם את חובותיהם ולכן הם מבקשים להיות מוכרים כחדלי פירעון (בעבר פושטי רגל). במקרים מסוימים, ישנם חייבים הכנסים להליך אשר בבעלותם דירת מגורים . במאמר זה אסקור את האפשרות למימוש דירת המגורים לטובת הנושים אל מול האופציות לשמור על דירת המגורים של היחיד (החייב).
Picture of נכתב על ידי: עו"ד אביב שלמה

נכתב על ידי: עו"ד אביב שלמה

עורך דין בעל ניסיון רב בתחום האזרחי לרבות ייצוג חייבים בהליכי חדלות פירעון והוצאה לפועל, סכסוכים אזרחיים, תביעות לשון הרע ועריכת צוואות.

שיתוף הפוסט

תוכן עניינים

הסכנה – מימוש דירת המגורים

כאשר חייב נכנס להליך חדלות פירעון ובבעלותו דירת מגורים בה הוא מתגורר עם משפחתו (לעומת דירה להשקעה) הוא צריך להבין שהדירה שלו “על הכוונת” של הנושים אשר ברצונם לקבל את הכספים המגיעים להם.
חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע”ח – 2018 והפסיקה בנושא לא מקלים על הליך מכירת דירת מגורים ולכן הליך כזה עובר פיקוח קפדני של בית המשפט. אולם, חשוב לזכור כי בהליך חדלות פירעון ניתן לבצע מכירת דירת מגורים כדי להשיג את הכספים הדרושים לפירעון החובות.

פרמטרים שעל בית המשפט לשקול כאשר ליחיד ישנה דירת מגורים בבעלותו

באם יחיד אשר בבעלותו דירת מגורים אינו בעל אפשרות לשלם את חובותיו בצורה שתגדיל לנושים את הדיבידנד, יכול להיות שבית המשפט יחליט על מכירת הנכס לאחר ששקל בכובד ראש פרמטרים שונים וסובייקטיביים בנוגע ליחיד ומשפחתו לדוגמא: גיל היחיד (נטייה פחותה להוציא מדירת מגורים קשישים), מצב בריאותי ( נטייה פחותה להוציא מדירת מגורים נכים ואנשים חולים כרוניים), זמן המגורים בדירה, מספר הנפשות המתגוררות בדירה או האם יש קטינים שגרים בדירה.
לפי סעיף 229(ג) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע”ח – 2018 לא יאשר בית במשפט את מכירת דירת המגורים אלא אם כן מצא כי התקיימו התנאים האלה: ראשית האם התועלת שתצמח לנושים ממכירת הדירה גוברת על הנזק שיגרם ליחיד ומשפחתו, כאמור בהתייחס לפרמטרים כמו גיל, מצב בריאותי וכו’.
שנית, בית המשפט יבחן האם אין אפשרות סבירה אחרת לפרוע את החובות בדרך אשר הפגיעה ביחיד פחותה.
בנוסף, בית המשפט יבחן ויקפיד כי יש ליחיד ומשפחתו מקום מגורים חלופי סביר בסביבה המוכרת להם והמתאימה לצורכיהם לתקופה שבית המשפט יחליט.
אם הדירה בסופו של דבר תימכר היחיד ומשפחתו יהיו זכאים לדיור חלוף למשך 4 שנים באזור מגוריהם ובהתאם לצרכי היחיד ומשפחתו. (כאשר לבית המשפט הסמכות להאריך או לקצר את התקופה “אם מצא כי יש הצדקה לכך”). אולם, אם יש משכנתא על הדירה אז הדיור החלוף יהיה לתקופה של 18 חודשים (שנה וחצי).

המלחמה על הבית – אי מימוש דירת המגורים

עורך דין מקצועי לא יכניס מהר כל כך להליך חדלות פירעון חייב שבבעלותו דירת מגורים, עורך דין מקצועי וקפדן יבדוק חלופות אחרות כגון הסדר נושים. על העורך דין לערוך בדיקה מקיפה כגון האם יש לחייב אפשרויות גיוס כספים מצד ג’ כמו סיוע מהמשפחה או קופת פנסיה אשר יכולים לייתר את מכירת הדירה ובכך למצוא פתרונות אלטרנטיביים לפירעון החוב.
אם העורך דין החליט שאין מנוס מלהיכנס להליך חדלות פירעון למרות שיש לחייב דירת מגורים בבעלותו עליו להגן ככל הניתן על דירת המגורים ולייצג את לקוחו בצורה מקצועית ע”י הצגה לבית המשפט ולנושים את המצב האישי של היחיד ושל משפחתו, הדגשת הנזק שיגרם ליחיד ומשפחתו ואף אם מתאפשר, להציע להגדיל את התשלום החודשי (צו התשלומים) בהליך כדי לגלם לפחות חלק משווי הדירה.

סיכום

מימוש נכסים במהלך חדלות הפירעון, בפרט דירות מגורים, מהווה אתגר משפטי מורכב שדורש התייחסות מיוחדת לפרטי המקרה הספציפי ולדרישות החוק. למכירת דירת מגורים בהליך חדלות פירעון ישנן השפעות כלכליות וחברתיות ויש לקחת בחשבון שחלק ממטרות ההליך הוא שיקומו הכלכלי של היחיד, כל אלו יבחנו בקפדנות ע”י בית המשפט.

* מאמר זה מנוסח בלשון זכר לצורך נוחות בלבד אך מכוון לשני המינים.
דילוג לתוכן