לשון הרע ברשתות החברתיות: אתגרים והתמודדויות

בעידן הדיגיטלי פלטפורמות חברתיות כמו "פייסבוק","אינסטגרם" וקבוצות "וואטסאפ" הפכו לדרכים מרכזיות בתקשורת היומיומית, אולם חרף העובדה כי הן מציעות פורומים ליצירת קשרים ושיתוף דעות ורעיונות, הן גם יכולות להפוך מקור ללשון הרע ופגיעה בשם הטוב.
Picture of נכתב על ידי: עו"ד אביב שלמה

נכתב על ידי: עו"ד אביב שלמה

עורך דין בעל ניסיון רב בתחום האזרחי לרבות ייצוג חייבים בהליכי חדלות פירעון והוצאה לפועל, סכסוכים אזרחיים, תביעות לשון הרע ועריכת צוואות.

שיתוף הפוסט

תוכן עניינים

לשון הרע בעולם הדיגיטלי: ההתמודדות עם חוק מיושן בעולם המודרני

חוק איסור לשון הרע, תשכ”ה-1965 מתקשה להתמודד עם האתגר המורכב של לשון הרע בעולם הדיגיטלי מאחר היותו חוק ישן, כלומר בזמן שחוקק לא היו קיימות מדיות דיגיטליות או רשתות חברתיות ולכן החוק לא נתן מענה לנושא זה.

החוק בנושא זה נשאר מאחור ולא עבר תיקונים רבים וכתוצאה מכך מתקשה לספק פתרונות למקרים של לשון הרע בפלטפורמות החברתיות.
לאור כך מתמודדת הפסיקה (בתי- המשפט) עם נושא הפצת לשון הרע ברשתות החברתיות.

המפרסם האנונימי: הבעיה העיקרית בהפצת לשון הרע ברשתות החברתיות

ההתמודדות עם לשון הרע ברשתות החברתיות הופכת לאתגר מורכב גם בשל היכולת לפרסם באנונימיות מידע שקרי ופוגעני אשר תוך דקות מגיע לתפוצה רחבה מאוד של קהל. לפיכך, ישנו קושי ממשי ומעשי לגלות מי המפרסם.

כאשר הפרסום נעשה ממשתמש אנונימי יש להידרש לתפיסת הפוגע האנונימי ע”י פנייה לספקיות האינטרנט לשם קבלת המספר לזיהוי מחשב (I.P). אולם במידה וספקיות האינטרנט מסרבות לתת את המידע יש להגיש בקשה לצו מביהמ”ש אשר יחליט האם לתת את הצו. במקרים אלו ביהמ”ש יפעיל שיקול דעת על סמך שיקולי מדיניות לדוגמא שיקולים של נזק מול תועלת.

בין חברים: אחריות אישית ומניעת לשון הרע בקבוצות “וואטסאפ”

קבוצות “וואטסאפ” כפלטפורמות תקשורת פופולאריות, הינן אמצעי תקשורת בהן לא פעם נחלשות גבולות הכבוד והכתיבה הנאותה.
במרבית קבוצות “וואטסאפ” חברי הקבוצה מכירים אחד את השני היכרות אישית מוקדמת, למשל קבוצה של הבניין המשותף, קבוצה של עובדים או חברים לספסל הלימודים. במקרים אלו כאשר ישנה לשון הרע והוצאת דיבה הנחשפת לאנשים אותם הנפגע מכיר ורואה במשך היום, סבלו ופגיעתו של הנפגע גדולה וקשה ביותר.

כמו בפלטפורמות חברתיות אחרות גם כאן מנהלי קבוצות “וואטסאפ” לא תמיד יכולים להתעדכן במהרה על תוכן פוגעני או שקרי והחשיפה לתוכן זה גדלה מרגע לרגע.
לכן נדרשים המשתמשים להיות יותר זהירים ואחראיים פן יהיו חשופים לתביעת לשון הרע.

הנזק הכפול: ההשפעות של הפצת לשון הרע על הנפגע ועל החברה כולה

לשון הרע עשויה להתפשט בקלות “כאש בשדה קוצים” ברשתות חברתיות גדולות כמו רשת “פייסבוק”, שם החשיפה יכולה להגיע בדקות ספורות לעשרות אלפים ואף יותר. למרבה הצער, האלגוריתמים של “פייסבוק” אינם תמיד מצליחים לזהות ולהגביל פרסום של לשון הרע.

מעבר לפגיעה הקשה בנפגע ישנה תוצאה נוספת של השארת משתמשים רבים החשופים למידע העלול להיות מזויף, שקרי ואף מזיק אשר היקף הפצתו גדל מרגע לרגע.

הקריאה לפעולה: הגיע הזמן להתייצב נגד לשון הרע ברשת

הפתרונות ללשון הרע ברשתות חברתיות הם אתגרים רציניים שדורשים התמודדות ושילוב של פתרונות משפטיים וטכנולוגיים. בנוסף, ההתקדמות במערכות החוק והמשפט, במערכות סייבר ובהסברה על הסכנות שבלשון הרע מכילות פוטנציאל להפחתת הנזקים שעשויים להתרחש בסביבה הדיגיטלית.

לטעמי, חשוב מאוד לחדש את “חוק איסור לשון הרע” שיתאים לימנו, להגדיל את היקף הפיקוח על הפרסומים ברשתות החברתיות ואף להגדיל את שיעור הפיצויים שבית המשפט פוסק בתביעות לשון הרע.

*מאמר זה מנוסח בלשון זכר לצורך נוחות בלבד אך מכוון לשני המינים.
דילוג לתוכן