טענת “פרעתי” בהוצאה לפועל – “פרעתי את חובי איני חייב יותר!”

על מי מוטלת חובת ההוכחה בטענת “פרעתי”? 

טענת פרעתי היא טענה מכוח סעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ”ז – 1967 והיא קובעת כי חייב אשר נפתח כנגדו תיק הוצאה לפועל זכותו לטעון בכל שלב כי פרע את חובו. החייב יידרש להוכיח ע”י ראיות ואסמכתאות שונות כי אכן הוא פרע את החוב או לפחות את חלקו, כלומר חובת ההוכחה חלה על החייב במקרים אלה.

על החייב להמציא כל אסמכתא שתומכת בטענותיו כמו תיעוד על העברות התשלום, קבלות, אסמכתאות וכל דבר שעשוי לסייע לאמת את טענותיו. לעיתים טענת החייב מסתמכת על כך שהזוכה וויתר לחייב על החוב וכמובן גם טענה זו יש להוכיח. 

האם ישנו דיון בטענת “פרעתי” בפני רשם ההוצאה לפועל? 

ברוב המקרים כאשר מוגשת טענת “פרעתי” נקבע דיון מול רשם ההוצאה לפועל המנהל את התיק. הדיון מתרכז בניסיון לחקר האמת במקרים שבהם חייב טוען כי פרע את חובו. כל צד מחזיק בקידום טענתו ומביא ראיות והוכחות לתמיכה בה. כאמור, חובת ההוכחה חלה על החייב והזוכה הוא זה שיגיב לטענות החייב.  

התיק לא ייסגר אם לא יצליח החייב להוכיח כי אכן פרע את החוב והחוב לא יופחת אם לא יצליח החייב להוכיח כי שילם חלק מהחוב. רוצה לומר כי התהליך המשפטי בטענת “פרעתי” מחייב הוכחות חותכות לטענות החייב. 

מהן רשימת הטענות המשפטיות והאפשרויות בטענת “פרעתי”? 

ראשית חשוב להדגיש כי טענת “פרעתי” יכולה לעלות רק במקרים בה הטענה לפירעון החוב חלה לאחר מתן פסק הדין בו נקבע כי על החייב לשלם או לבצע תהליך כלשהו, כלומר טענות שעולות לגבי פירעון החוב טרם מתן פסק הדין אמורות להתברר אך ורק בבית המשפט ולא בהוצאה לפועל.  

 הטענות: 

• פירעון החוב – החייב טוען כי שילם את הסכום שנפסק לחובתו בפסק הדין, כאמור, בתנאי שהתשלום בוצע לאחר מתן פסק הדין. 

• קיום פסק הדין –  החייב טוען כי ביצע את המעשים שחויב לעשותם במסגרת פסק הדין לדוגמא: פינוי מקרקעין. 

• טענת קיזוז - כאשר כל אחד מהצדדים, הזוכה והחייב מחזיקים בידם פסק דין כנגד השני, ניתן לטעון לקיזוז החוב. 

• טענת התיישנות - כאשר הבקשה למימוש פסק הדין הוגשה לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל לאחר שחלפה תקופת ההתיישנות. 

• פשרה - אם לאחר מתן פסק הדין הגיעו הצדדים לפשרה לעניין הסדרת החוב ולמרות שהחייב עומד בהסדר הזוכה פתח תיק הוצאה לפועל כנגדו. 

האם ישנו עיכוב הליכים אוטומטי לאחר הגשת טענת “פרעתי”? 

במקרים בהם ההוכחות אינן מספיקות לקביעת האמת או שהתיק מורכב מדי אולם רשם ההוצאה לפועל סבור כי יש בסיס לטענות החייב, יתכן ויועבר התיק לדיון נוסף מול בית המשפט. בדיון זה, יובאו עדויות נוספות ויבוצע ניתוח עמוק של הראיות המוצגות.

חשוב לציין כי הגשת הבקשה בטענת “פרעתי” לא מעכבת אוטומטית את הליכי ההוצאה לפועל, והזוכה יכול להמשיך לנקוט נגד החייב בכל הליכי הגבייה בהוצאה לפועל, כגון עיקולים.
כדי למנוע מהזוכה לנקוט בהליכי גבייה עד שתתברר טענת החייב כי פרע את החוב, יש להגיש  בקשה נפרדת לעיכוב הליכים. 

סיכום: 

במקרים בהם נפתחים תיקי הוצאה לפועל ונטענת טענת “פרעתי”, הדיון נדרש להתבסס על הוכחות וראיות מוצקות ולא טענות “באוויר”. רשם ההוצאה לפועל ובמקרים חריגים גם בית המשפט יבצעו ניתוח מעמיק של הטענות ויקבעו את הפתרונות המתאימים לכל מקרה ספציפי.

טענת “פרעתי” מהווה כלי משפטי מרכזי עבור חייבים בהוצאה לפועל והיא כאמור יכולה להיטען בכל שלב של חיי התיק. 

מאמר זה מנוסח בלשון זכר לצורך נוחות בלבד אך מכוון לשני המינים